לילה אחרון ביפן

היום היה יום העבודה האחרון שלי ביפן, למען האמת הוא עדין לא הסתיים. אבל יש לי כמה דקות מנוחה אז אני מנצל אותן לכתוב פוסט פרידה מהמדינה המיוחדת הזו. חשבתי לסיים את הלילה האחרון באיזה בר או משהו כזה אבל בינתיים זה לא ממש נראה שזה יצא לפועל. היפנים כהרגלם רוצים לבצע בדיקות אחרונות לכל [...]

היום היה יום העבודה האחרון שלי ביפן, למען האמת הוא עדין לא הסתיים. אבל יש לי כמה דקות מנוחה אז אני מנצל אותן לכתוב פוסט פרידה מהמדינה המיוחדת הזו.

חשבתי לסיים את הלילה האחרון באיזה בר או משהו כזה אבל בינתיים זה לא ממש נראה שזה יצא לפועל. היפנים כהרגלם רוצים לבצע בדיקות אחרונות לכל העבודה שביצעתי עבורם, וזה בהחלט יכול לקחת זמן. לא נורא.

מחר בבוקר אני תופס רכבת חזרה לשדה התעופה, כבר קניתי כרטיס לרכבת. היום נשאר לי לארוז את עצמי ואת כל הבגדים. אין לי מושג איך הכול יכנס למזוודה. יש לי תמיד חששות לפני נסיעות מורכבות כאלה – שלא אפספס את הרכבת ואז אפספס את הטיסה. אבל מצד שני – לא היה אכפת לי להישאר כאן עוד קצת במדינה המדהימה הזאת, עם האנשים המנומסים והנחמדים, הסושי, הבנות שמטיילות במיני וגרביונים עם מעילים בשיא הקור, גם אלה המתלבשות בבגדים הכי מוזרים וצעקניים, הנוסעים ברכבת שמחכים יפה על הרציף בשורות ונכנסים לקרון רק אחרי שאחרון הנוסעים יורד, והבחורה הנחמדה מבית הקפה ששאלה אותי היום אם אני לבד ואיפה החבר שלי.

אני מאוד מקווה לחזור לכאן בעתיד ולטייל כאן עוד, והשהות כאן עשתה לי חשק ללמוד יפנית.

בא לי ליהנות בלילה האחרון שלי כאן ולא להישאר קבור במשרד מול המחשב עד חצות.

עוד קצת יותר מיממה אני בבית, רק שישחררו אותי כבר!

נ.ב.

אני רוצה להודות לכל מי שקרא את השטויות שלי.

סיונרה